ועידת אפסוס (Council of Ephesus) [431]
הועידה האקומנית ה-3 (3rd ecumenical council)
ועידת אפסוס [449]
בוועידה זו יש ניסיון של האלכסנדרונים להשתלט על הוועידה.
ליאו ה-I(Leo I) [בישוף רומא: 461-440] :"לא ועידת שופטים אלא מאורת שודדים"
(“non iudicium, sed latrocinium”). הוא בעצם מבטל את דברי הוועידה.
על כן מתכנסת וועידה אקומנית רביעית בחאלקדון- 451, הוועידה האקומנית הרביעית:
ההגדרה של חאלקדון:
"ובעקבות האבות הקדושים אנו מודים:
אותו הבן האחד הוא אדוננו ישו כריסטוס, וכולנו בקול אחד מלמדים שהוא שלם באלוהותו, שהוא שלם באנושותו, אלוהים אמת ואיש אמת, שהוא מנפש שכלית ומגוף, בעל אותה מהות (ousia) של האב לפי אלוהותו, בעל אותה מהות (ousia) כמונו לפי אנושותו, דומה לנו בכל פרט לחטא.
לפי אלוהותו נולד מן האב לפני העולמות, לפי אנשותו [נולד] בימים האחרונים בעבורנו ובעבור ישועתנו ממרים הבתולה, אם האלוהים (theotokos).
אנו מאמינים באותו כריסטוס האחד, בן, אדון, בן יחיד, בשני טבעים(physis) שאינם מתערבבים, שאינם משתנים, שאינם מתחלקים, שאינם מתפרדים. ההבחנה בין הטבעים איננה מתבטלת בגלל ההתאחדות, כי האופי של כל טבע נשתמר, ומובא יחד בדמות (prosopon) אחת ובישות (hypostasis) אחת, לא מחולק ולא מופרד בשתי דמויות, אלא באותו בן יחיד האחד, דבר (logos), אדון, ישו כריסטוס, כפי שלפני כן לימדו אותנו הנביאים אודותיו, והאדון ישו כריסטוס עצמו, וכפי שמסר לנו סימבול האבות."
יש כאן הצהרה על כך שישוע היה גם אל וגם אדם. יש פה הצהרה ברורה נגד אמונת אנשי אלכסנדריה עם אזכור "שני הטבעים" של ישוע. הם מסיימים את ההצהרה בכך שהדברים היו ידועים עוד מוועידת ניקיאה-325.
בעקבות הצהרה זו, ישנו קרע ופילוג במשך המאות ה-5 וה-6 בקרב העולם הנוצרי:
- ישנן ה"כנסיות החאלקדוניות":
- הכנסייה הרומית הקתולית
- הכנסייה המזרחית האורתודוכסית (הכנסייה הביזנטית)
- כנסיות מזרחיות קאתוליות (כנסיות האיחוד)
- הכנסיות ה"לא חאלקדוניות":
- כנסיות אוריינטליות אורתודוכסיות (מוניפיזיטים): קופטית, אתיופית, סורית אורתודוכסית וארמנית.
- אלו הן הכנסיות המשמרות את התיאולוגיה של אלכסנדריה. מבחינת תפיסה, כנסיות אלה מעולם לא קיבלו את תפיסת חאלקדון.
- כנסיית המזרח (נסטוריאנים)- אלה משמרים את התפיסה הקדומה של נסטוריוס שהיה הבישוף של קונסטנטינופוליס.
תיון והמלכודת
גרגוריוס מניסה (Gregory of Nyssa) "הדרשה למתלמדים" 24:
"Hence it was that God, in order to make himself easily accessible to him who sought the ransom for us, veiled himself in our nature. In that way, as it is with greedy fish, he might swallow the Godhead like a fishhook along with the flesh, which was the bait."
אוגוסטינוס (Augustine) דרשות 130 ו-263:
We fell into the hands of the prince of this world, who seduced Adam, and made him his servant, and began to possess us as his slaves. But the Redeemer came, and the seducer was overcome. And what did our Redeemer to him who held us captive? For our ransom he held out His Cross as a trap; he placed in it as a bait His own Blood….
The devil exulted when Christ died, but by this very death of Christ the devil is vanquished, as if he had swallowed the bait in the mousetrap. He rejoiced in Christ's death, like a bailiff of death. What he rejoiced in was then his own undoing. The cross of the Lord was the devil's mousetrap; the bait by which he was caught was the Lord's death.“
ישנו דימוי לכך שישוע ניצח את השטן.
בתמונה רואים את המלאך מבשר למריה כי היא בהריון עם ישוע היורד מהצלב על החלון. בצד ימין ניתן לראות את יוסף הנגר מכין מלכודת עכברים לשטן (בהמשך לטקסט מעלה).
תורת הישועה, מתורת הכופר לתורת הריצוי
וּבְאֶמְצָעוּתוֹ לְרַצּוֹת אֶל עַצְמוֹ אֶת הַכֹּל. הֵן מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וְהֵן מַה שֶּׁבָּאָרֶץ, בְּאֶמְצָעוּתוֹ, בַּעֲשִׂיַּת שָׁלוֹם בְּדָמוֹ עַל הַצְּלָב. (אל הקולוסים א, 20)
אנסלמוס (Anselm of Canterbury) [1109-1033]
"למה האל נהיה אדם" (Cur Deus homo) [1098]:
And what is satisfaction? It is not enough simply to restore what has been taken away; but, in consideration of the insult offered, more than what was taken must be rendered back…. Satisfaction cannot be made unless there is someone who is able to pay to god for the sin of humanity. This payment must be something greater than all that is beside God…. Now nothing is greater than all that is not God, except God. So nobody can make this satisfaction except God. And nobody ought to make it except human beings themselves…. And if God only can, and only humanity ought to make this satisfaction, then it is necessary that someone must make it who is both God and a human being.
הוא טוען כי אלוהים נפגע מאחר והאדם מרד נגדו. אלוהים רוצה לרצות את עצמו, לפצות את עצמו על מה שהיה. המפצה לא יכול להיות פחות ממי שמקבל את הפיצוי. על כן מי שיפצה את אלוהים צריך להיות גם אל וגם אדם ועל כן רק ישוע מסוגל לכך.
שתי דעות נוספות של "תורת המשיח = תורת הישועה" הן של:
- אתנאסיוס מאלכסנדריה: טוען כי אלוהים נעשה אדם על מנת שהאדם ייעשה אלוהי.. כלומר, בפעולת הישועה אלוהים מתקרב אלינו על מנת שנוכל להידמות אליו.
- דיטריך בונפרר: טוען גם כן כי האל הפך לאדם על מנת שהאדם יוכל להידמות לאל.
