- ניידות
- קשיחות (מתנאי החיים)
- תרבות של לחימה
- גישתו של אבן ח'לדון – פילוסוף מהמאה ה-14 שאמר שהדברים האלה מחשלים את הערבים והופכים אותם לאנשים חזקים (عصبية)
ראוי לציין כי לא כל הערבים היו בדווים, חלק היו יושבים קבע, אולם כולם היו מאורגנים במסגרת שבטית והיה מכנה משותף וקשר בין כולם. עיירות: מכה, ית'רב (אלמדינה), טאיף וכ'ו.
הדת הטרום אסלאמית
- עבודת אלילים – ביישובי הקבע היו מקדשים לאלילים אחרים.
- אללה (אל עליון מקומי במכה)
- אללאת, מנאת, עוזה – בנותיו של אללה הנ"ל
מכה הייתה אחת הערים החשובות ביותר בחצי האי משום שהייתה לתחנת מסחר חשובה, ומכה הייתה עיר ללא חקלאות מובהקת. אנשי השבט השולט בעיר, קריש, סחרו עם הצפון (סוריה) והדרום (תימן). בחודשים הקדושים בהם אסור להילחם הוקמו שווקים והמסחר שגשג ופרח.
ערבים בסוריה ועיראק
* שבטים נוודים במדבר הסורי, חלקם התנצרו ונכנסו פנימה יותר אל אזור סוריה וארץ ישראל.
הביזנטים והסאסנים ניסו להתגונן עד כמה שניתן מפלישות השבטים הבדואים, ולכן תמכו בשתי מדינות חסות שישבו בגבול בין המדבר לאזורים הנושבים. הערבים היו ערבים נוצרים, וקיבלו תמיכה מהאימפריות הגדולות.
בנו ע'סאן – ישבו בעבר הירדן, ושימשו מדינת חסות וחיץ בין הביזנטים לבדואים.
בנו לח'ם – ישבו בחירה, איזור דרום עיראק, ושימשו מדינת חסות וחיץ בין הבדואים לסאסנים.
במאה השביעית האימפריות מתירות את חסותן מסיבות כלכליות בעיקר, דבר שהיווה סיבה נוספת לקלות הכיבוש של האזור על ידי הערבים המוסלמים.
לקרוא:
- קלוד כאהן, האסלאם: מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית. עמ' 25-33.
- מייקל קוק, מחמד. פרק 7.
- הטקסט של עהד אלאמה (תרגום לקר, דרך הלינק במצגת)
- מומלצים…
הנביא מחמד
"בעייתיות המקורות"
* הכעבה (الكعبة) – מוקד העלייה לרגל של החאג'.
מחמד לוקח מונחים של פגאנים ועדות אחרות ו"מאסלם" אותם – עדות לכך ניתן לראות בפולחן העלייה למכה. בני שבט קריש (שבטו של הנביא מחמד) היו אחראיים על ארגון העלייה לרגל: מזון, שתייה, הפסקת אש בדרך למכה. החאג' תרם מאוד למסחר, אנשי שבט קריש עסקו במסחר בצפון ובדרום והגיעו לעיראק, ארץ ישראל ותימן. המסחר היה בתבלינים, דברי מלאכה וכ'ו. בני השבט היו אחראיים גם על הפולחן הדתי. כאשר בא הנביא מחמד במטרה לצאת נגד המנהגים הללו, בני שבטו סברו כי הלה יצא מדעתו, וכן יצאו נגדו, שמא יפגע במנהגיהם הפגאנים, וכן במסחר שלהם הסובב את המנהגים.
* ההג'רה (الهجرة)- ההגירה של מחמד בשנת 622 לית'רב – אלמדינה.
* ריאצ' (الرياض) – העיר שכנה באיזור מדבר שנחשב קשה יותר מהסהרה, אך עדיין התאפשרו בו חיים נוודים.
* Ernest Renan – חוקר דתות במאה ה-19.
* האסלאם אומר כי אברהם / אבראהים, הוא המוסלמי הראשון. רואים בו כמעין חניף (حنيف), מונותיאיסט גולמי.
לוח כרונולוגי לפעילותו של מחמד:
- 570~"שנת הפיל"; לידת מחמד
- 610~ ההתגלות הראשונה, ע"י המלאך גבריאל.
- 615ההג'רה הראשונה של אנשים שחייהם היו בסכנה לאתיופיה; מחמד נשאר במכה
- 619מות ח'דיג'ה ואבו טאלב, דודו של מחמד שדאג לחסותו. בנו של אבו טאלב הוא עלי (יורשו של מחמד לפי השיעה).
- 622ההג'רה – מוצאו היחידי של מחמד היה להגר לית'רב, לימים אלמדינה, שם שכנו קבוצה של שבטים יהודים ולא יהודים (לא ידוע על יהודים אלה דבר מהמקורות היהודים). השבטים בעיר באו אל מחמד במטרה שיסייע ליישב את הסכסוכים. עד רגע זה מחמד היה מנהיג דתי, וכעת הפך לנביא ומנהיג, שצריך לדאוג לחוק וסדר, פרנסה, יישוב סכסוכים.
- 624קרב בַדְר, סילוק בנו קַיְנֻקאע ממדינה- קבוצת מוסלמים השתלטו על אחת השיירות ממכה, והשבט היהודי קינקאע סולק על ידי מחמד.
- 625קרב אֻחֻד, סילוק בנו אל-נצ'יר ממדינה. קרב שלא פעל לטובתו של מחמד ואנשיו, וממדינה סולק עוד שבט יהודי, בנו אלנצ'יר.
- 627קרב השוחה (חַ'נְדַק), טבח בבנו קֻרַיְטַ'ה – קרב שכלל אלפים מאנשי מכה ותומכיהם לבין המוסלמים. שמו ניתן לפי הסיפור שהמוסלמים בנו חפיר ומנעו מאלה להתקדם, ואלה לא הצליחו לשבור את כוחו של מחמד. בעקבות קרב זה הואשמו היהודים שנשארו בהיותם "גיס חמישי", גברים נטבחו, נשים וילדים נמכרו לעבדות.
- 628המסע למכה, הסכם חֻדַיְבִיַּה וכיבוש חַ'יבַר – הסכם זה אומר כי תהיה הפסקת אש בין מכה למחמד ואנשיו. הרוב המכריע של השבטים הערבים שהצטרפו למחמד עשו זאת מסיבות פוליטיות ולא דתיות.
- 630כיבוש מכה – מחמד מפר את הסכמו ומשתלט על מכה. חלק מהתושבים הצטרפו בהתלהבות, חלק עשו זאת בלית ברירה.
- 631שנת המשלחות (עאם אל-וֻפוד) – משלחות רבות מחצי האי ערב מגיעות להביע את כניעתם למחמד, פוליטית בעיקרה.
- 6.632פטירת מחמד – לא משאיר צוואה, ארגון או תכנית.
