זהו חלק שהוא חלק ממחזור חג המולד. ההתגלות (epiphany) נקרא גם חג המלכים. זהו הרגע בו שלושת המאגים-לאחר הולדת ישוע מגיעים חכמים מן המזרח בעקבות הכוכב שזרח ובאים להעריץ את הרח הנולד. במהלך השנים החכמים הפכו לשלושה, הפכו למלכים. אחד מהם הפך לכהה עור על מנת לסמן אוניברסאליות. ההתגלות מציין את הסגידה והביקור של המלכים לכבוד הולדת ישוע. יש מנהגים שונים לחג זה. בצרפת אוכלים עוגה מיוחדת שבמרכזה יש בובה של מלך או baby Jesus ומי שאוכל אותה חובש כתר כל היום כדי לציין את היותם מלכים ליום אחד.
- בשישה בינואר, היוליאנים חוגגים את טבילת ישוע (נטבל בגיל 30, ללא קשר ללידתו האנושית או התגשמותו בבשר).
בחג זה אנו סוגרים את מחזור חג המולד ונחים J
סילבסטר הוא האפיפיור שהטביל את קונסטנטין-הוא הקדוש של ה-31 בדצמבר. הקרבה לחג המולד היא מקרית.
מחזור הפסחא
הפסחא הוא חג זז. אין לו תאריך קבוע, והתזוזה שלו היא על פי הכללים הבאים: הוא תמיד יתקיים ביום ראשון שאחרי ירח מלא שאחרי ה-21 במרץ. לעיתים יש הבדל גדול בין המזרח למערב ולעיתים החג נחגג קרוב. מחזור הפסחא מתחיל תמיד ביום רביעי כשמתחילה תקופת ה-lent. היום שלפני תחילת התענית שהוא תמיד יום שלישי, זהו יום בו חוגגים ואוכלים ומתחפשים מאחר ולמחרת מתחילים ארבעים ימים של תענית. יום שלישי זה נקרא יום הקרנבל-Mardi gras. Carne = בשר ועל כן אי אפשר לאכול 40 יום בשר להוציא את יום ראשון. נושא ההתחפשות והסמיכות לפורים, מקורו במאה ה-11. יהודי איטליה אהבו את הרעיון הזה והנוהג של התחפשות בפורים, מקורו בקרנבל. יש כאן אימוץ מנהגים של הנוצרים על ידי היהודים. 40 הימים מסמנים את 40 הימים של ישוע במדבר. ימים אלה מהווים הכנה לתפקידו כאשר הוא מנצח את השטן. כמו ישוע אנחנו במשך ארבעים יום מתנזרים, מסתגפים ובעיקר מתפללים הרבה מאוד. Imitatio Christi: חיקוי המשיח. השאיפה בנצרות היא לחקות את המשיח. במשך ארבעים הימים לא אוכלים ממתקים, שוקולד ובשר. היא מתחילה ביום רביעי הנקרא Ash Wednesday. ביום זה הכומר מטביע על מצחם של המאמינים סמל של צלב כסמל לאבלות.
בשבוע האחרון שלפני הפסחא מגיעה הדרמה לשיאה בשבוע המכונה השבוע הקדוש. הוא מתחיל ב"יום ראשון של הדקלים". יום זה משחזר את כניסתו של ישוע לירושלים. בכל יום ויום יש לחיות את השבוע של הפסיון לקראת הצליבה. ישנן תהלוכות עם כפות תמר, מאחר וכי כאשר ישוע נכנס לירושלים פרסו לרגליו כפות תמרים. תהלוכה זו אומרת לנו שהגענו לקראת הרגע הגדול והמשמעותי. ה-Holy Triduum. אלה הם שלושה ימים-חמישי, שישי ושבת שלפני הפסחא. שלושת הימים מתחילים ביום חמישי הקדוש, כאשר ביום זה בכירי הכנסייה רוחצים את רגלי המאמינים כפי שישוע רחץ את רגלי תלמידיו "ואחר יצק מים בכיור והחל לרחוץ את רגלי תלמידיו" יוחנן 5:13.
למחרת, ישנו "יום שישי הטוב". זהו יום צליבתו של ישוע. ה-good הוא בלשון סגי נהור. ביום זה מקובל לערוך תהלוכות גדולות בהן נושאים צלב. תהלוכות אלה מסמנות את ה-Via Dolorosa, בעצם מעבר יחד עם ישוע בדרך הייסורים והכאב. כמעט בכל כנסייה קתולית, נמצא ייצוג לדרך הייסורים. הויב דולורוסה מורכבת מתחנות, כאשר בכל תחנה ישנו אירוע מכונן. אחרי יום שישי מגיעה "שבת האור". זוהי השבת הקדושה שלפני הפסחא. אצל האורתודוכסים השבת הזו חשובה במיוחד. במיוחד לאורתודוכסים של ירושלים היא חשובה, מאחר שבשעה שתיים בצוהוריים מתחולל נס כאשר הפטריארך היווני והארמני נכנסים למערת הקבורה של ישוע, סוגרים את הדלת ובדרך נס נדלקת אש קדושה. האש הקדושה הזו מופצת לכל רחבי העולם האורתודוכסי. זהו חג ירושלמי לחלוטין, לא מדליקים אור במקומות אחרים בעולם. מצופה מהאנשים כי יעבירו את האש הקדושה לכפריהם.
הפסחא מגיע ביום ראשון וחוגג את תחייתו של ישוע. בשלושת הימים שלאחר צליבתו ולפני תחייתו ירד לשאול ושחרר את המתים. הפסחא הוא חג הקשור לטבע. יש את מסורת ה-easter bunny וביצי השוקולד. הם אינם תאולוגיים אולם הם מסמלים התחדשות ופוריות. ביצים ושוקולד מסמלים התחדשות ומאחר ולא אכלנו שוקולד מזה 40 יום. אלו הן יותר מסורות טרום נוצריות עם שורשים רומיים אשר חוברו לרעיון של תחייתו של ישוע. החורף נגמר והאביב מתחיל.
מחזור הפסחא לא נגמר. הוא נמשך כ-50 יום, עד לשבועות (מקביל ל-49 ימים של ספירת העומר). הוא מסתיים בחג הפנטקוס (ביוונית = חמישים). "ביום מלאת שבעת השבועות היו כולם יחדיו פתאום היה קול מן השמיים, כקול משב רוח עזה, והוא מלא את כל הבית אשר ישבו בו. אז הופיעו לנגד עיניהם לשונות כלהבות אש שהתפזרו ונחו אחת אחת על כל אחד מהם וכולם נמלאו רוח הקודש והחלו לדבר בלשונות אחרות כפי שנתנה להם הרוח לדבר" מעשי השליחים
יש כאן רגע מכונן בו האלוהות ובני האדם נפגשים ויוצא מסר לאנושות (מקביל למתן תורה). ישוע מכניס בהם את רוח הקודש ושולח אותם להעביר את הישועה עשרה ימים קודם לכן, ישנו חג עלייתו של ישוע לשמיים (Ascension). בארץ הוא נחגג בהר הזיתים-היכן שישוע עלה לשמיים. בחג הפנטקוס המחזור נגמר ואנו חוזרים לימי שגרה. סיימנו שנה שלמה. ימי השגרה ימשכו עד להתכוננות לחג המולד.
לצד החגים המציינים את חייו, מותו, ותחייתו של ישוע, ישנה מערכת חגים הקשורה למרים אמו של ישוע. הדבר אינו קיים אצל הפרוטסטנטים וקיים באופן שונה אצל הקתולים והאורתודוכסים. אצל הקתולים, החג החשוב ביותר של מרים הוא ה-15 באוגוסט, היום בו מרים עלתה לשמים. היא לא מתה אלא נרדמה בהר ציון ועלתה לשמיים ב-15 באוגוסט.
