הנזירות מראשיתה ועד שלהי העיר העתיקה

הוא אומר כי הוא אינו מעריץ את החומר כי אם את האל שיצר את החומר, ואת האל שהפך לחומר למעני.

יוחנן מדבר על קידוש הטקסטים, חפצים קדושים ושרידיהם (צלב, סלע הגולגולתא) ופולחן המקומות הקדושים-האם אלה לא קדושים? אם כן מדוע שהאיקונות לא יהיו קדושות גם כן. על מנת לבנות כנסייה היה צורך בחפץ קדוש. מוסיף כי כל הטקסים הקדושים בכנסייה מבוססים על חפצים קדושים-הגביע הקדוש, אגן התפילה. יש תפיסה כי האומן יכול להשפיע על היצירה ולהפוך אותה למשהו מעבר לחומר בלבד-על ידי שימור היצירות המוקדמות. אצל האיקונות יש לטשטש את זהות האומן מאחר והיא אינה רלוונטית-מה שהאיקונה מסמלת הוא העיקר.

הנזירות מראשיתה ועד שלהי העיר העתיקה

מוסד הנזירות הוא אחד מסימני ההיכר של עולם הנצרות. אם כן בראשית הנצרות היו מרטירים = עדים. כאמור זהו מעמדם המיוחד של אותם אנשים אשר מסרו עצמם לעדות על אמיתות אמונת הנצרות ומתו בשל כך. המרטירים פעלו במאתיים השנים הראשונות של הנצרות, כאמור עד סוף המאה ה-3, הצהרת מילאנו 313 אז אושר חוקית לעסוק בפולחן הנצרות.

המרטירים הוכרו כקדושים (sanctus). קדושתם הייתה קשורה לעצם מותם ופחות לאורך חייהם. במאות השנייה והשלישית לאחר מות מרטירים החל להתפתח סביב מותם פולחן קדושים. חשוב לציי ן כי בלוח השנה של הקדושים, לא כל הקדושים הינם מרטירים.

אם כן, קונסטנטינוס מאשר את פולחן הנצרות ומשנה את פני הדברים. המרטיר המסמל את הנצרות באופן המלא ביותר אינו רלוונטי וכעת יש צורך במעמד חדש, בתפקיד חדש שימלא תפקיד זה. הנזירות מאפשרת לאנשים להקדיש עצמם לדת באמצעות דרך חייהם ולא באמצעות המוות לשם האמונה. חלק מהנזירות רואה עצמו כממיתים חלק מעצמם-צורה מסוימת של מרטיריום (מניעה של דברים מעצמך).

אווסביוס מקיסריה(Eusebius of Caesarea) [340-260]:

"האחד חרת על לוחות ללא חיים, אך הוא כתב את המצוות השלמות של הברית החדשה על המחשבות החיות. תלמידיו, בהתאם לרצון המורה, הסבו את תורתו לאוזני הרבים: מצד אחד הם מסרו לאלה המוכנים לקבלו את הדבר של המורה המושלם שנמסר לאלה העומדים מעל למנהג [האנושי]; מצד שני, עבור אלה שעדיין קשורים לתשוקות הנפש ונזקקים לתרופה, הם קבלו על עצמם להתאים את הדברים אל חולשת הרבים…. "

"כך נחקקו שני דפוסי חיים לכנסיית המשיח. האחד הוא מעל הטבע ומעבר לחיי אדם הרגילים. ללא התחשבות בנישואין, בהולדת בנים, בקניין או ברכוש, אלא נבדל לחלוטין משגרת החיים של בני אנוש, הוא מתמסר לשרות האל בלבד…. אלה ההולכים בדרך הזאת נראים כאילו מתו לחיי אנוש, ואינם נושאים עמם דבר מלבד גופם, אבל בתבונתם וברוחם עברו כבר אל השמיים."

הוכחת הבשורה (Demonstratio Evangelica 1,8)

• אוסביוס מתאר נצרות מפוצלת. מדבר על מי שאינו מרטיר אולם מוכן לעשות מעל ומעבר לשם הדת.

כתות יהודיות בשלהי תקופת הבית השני:

מקור או מודל?

• כת אפשרית אחת היא כת האיסיים– כת מדבר יהודה. לא ברור לחלוטין שהאיסיים המתוארים הן על ידי מקורות יהודיים מן התקופה והן על ידי מקורות חיצוניים (יוונים, רומיין), הם אכן כת מדבר יהודה. ישנו וויכוח בין החוקרים אודות הקשר בין הכת לאיסיים, לבין המגילות שנמצאו בכומרן.
• קבוצה נוספת המוזכרת על ידי פילון מאלכסנדריה היא התיראפויטים ( = מרפאים). מתאר קבוצה זו בכתביו "על חיי העיון". הוא מתאר קבוצה מלוכדת החייה חיי שיתוף, המקובצים על גדות האגם מחוץ לאלכסנדריה.

בתוך הספרות של הברית החדשה עצמה, יש שני תיאורים של קהילת המאמינים הראשונה:

"חיי השליחים"

כָּל נֶפֶשׁ נִתְמַלְּאָה יִרְאָה וּמוֹפְתִים וְאוֹתוֹת רַבִּים עָשׂוּ הַשְּׁלִיחִים. כָּל הַמַּאֲמִינִים הָיוּ יַחְדָּיו וּבְכָל אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הָיוּ שֻׁתָּפִים. הֵם מָכְרוּ אֶת אֲחֻזּוֹתֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם וְחִלְּקוּ אוֹתָם לַכֹּל, לְכָל אִישׁ כְּפִי צָרְכּוֹ. יוֹם יוֹם הִתְמִידוּ לִהְיוֹת לֵב אֶחָד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיוּ בּוֹצְעִים אֶת הַלֶּחֶם בְּבָתֵּיהֶם, אוֹכְלִים אֶת מְזוֹנָם בְּשִׂמְחָה וּבְתֹם לֵב וּמְשַׁבְּחִים אֶת אֱלֹהִים. הֵם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָּל הָעָם, וְהָאָדוֹן הוֹסִיף עֲלֵיהֶם יוֹם יוֹם אֶת הַנּוֹשָׁעִים.
(מעשי השליחים ב, 43-47)