- שֻרְטַה – מעין מליציה, חיל משלוח, שהיה עליהם להתמודד עם המתנגדים לבית אמיה. נמצאה באמצאר.
- מינוי בנו יזיד ליורש (ראו פירוט בהמשך)
- אמצאר
- Oxus (ג'יחון או אמו-דריה) – (כיום הגבול בין אוזבקיסטן לפקיסטן). היו שם ערים גדולות, מסחר רב וחקלאות מפותחת. הערבים כה התפעלו מאזור מפותח ופורה זה שכינו אותו ما وراء النهر.
- התורכים – מקורם במרכז אסיה. הערבים באו במגע איתם בפעם הראשונה שלא בקרבות או יראה.
- ח'ראסאן – אזור חשוב מאוד מבחינה תרבותית, חלו בו אירועים רבים כגון קרבות.
הישגים נוספים של מעאויה:
פיתוח מקורות מים, השקיה, ייבוש ביצות, עיבוד אדמות, סלילת כבישים, בניית שווקים ומחסנים עבורם, בניית ביצורים וכן בניית מסגדים. השליטים הבינו את חשיבות ההתמסדות.
הפתנה השנייה – ראשי פרקים, 680 – 692 בקירוב:
בתקופה זו פרצה התנגדות בלתי מבוטלת למעאויה ומשפחתו, זאת בגלל מעשה חסר תקדים שהלה ביצע. הוא מינה את בנו, יזיד, להיות הח'ליף אחריו. הייתה זו הפעם הראשונה בה הח'ליפות הועברה מאב לבן, והביקורת הרבה שבאה בעקבות זה למעשה התפתחה בתקופה העבאסית.
התנגדות זו הגיעה מחוגים שונים, קבוצות נפגעות כלכלית. מעאויה למעשה הפסיק לשלם את העטאא' לאנשי מכה ואלמדינה, ואלה באו בטענות אליו. מעאויה לא השיב ברצינות אליהם ולעג להם, דבר שעורר את התנגדותם הרבה אליו. השבטים הצפוניים המקופחים גם כן חשו התנגדות כלפיו.
- מותו של מעאויה בשנת 680
- כרבלאא' – 680 : רצח אל-חסין (חוסיין, נכד הנביא ובנו של עלי). חסין מגיע לכרבלאא' בעיראק וגם כן נרצח שם, דבר המעמיק את השסע בין השיעים לבית אמיה.
- המרד בחגאז; קרב אל-חרה; נסיגת הכוחות האמיים; התבססות עבדאללה בן אל-זביר (זובייר) כח'ליף צעיר בחג'אז.
- מותו של יזיד בן מעאויה – 683. רק החריף את הבעיות, משום שלאחריו עלה לשלטון בנו הצעיר, מעאויה ה-2. מצד שני – עבדאללה בן אלזביר.
- עלייתו של מרואן לשלטון – 684. תומכי האמיים "התעשתו" ובחרו במרואן לשליט.
- קרב מרג' ראהט – 684 ; השסע בין ערבים "דרומיים" (בסיס הכוח של האומיים) לבין "צפוניים". קרב אדיר הכלל חיילים משני הצדדים, ובית אמיה מנצחים.
- מרד אל-מח'תאר (אל-מוח'תאר) בעראק (אל-כופה).
הפתנה השנייה – שלב ראשון
- יזיד בן מעאויה עולה לשלטון 683-680. גורמים רבים ערערו על הלגיטימציה של העברת השלטון לו. מעאויה בזמנו עוד מסדיר את ההסכמה של ראשי השבטים להעברת שלטון זה.
- מעאויה II בן יזיד 684-683
- עֻבַיֽדאללה בן זִיַאד בן אַבִּיהִ – בנו של זיאד שנשלח מטעם מעאויה לעיראק
- אלכופה. אנשי כופה לא קיבלו את הסכם זה של מעאויה, וחיפשו אדם שינהיג אותם, אך אלה מתמהמהים. הם פונים לחסין בן עלי ומכתירים אותו כמנהיג אלטרנטיבי במקום יזיד.
- כַּרְבַּלַאא (10 בחודש מחרם 61=10.10.680) – אירוע מכונן לתולדות השיעה.
- חֻסַיְן בן עַלִי, אחיו הקטן של חסן לאחר שהאחרון לא הביע עניין בשלטון. חסין היה בעל תומכים במכה ואלמדינה, ובעל פמליה קטנה. הוא הבין כי על מנת להשפיע עליו לעשות את דרכו לעיראק, ומגיע לכרבלאא', שם פוגש בכוחות של זיאד בן אביה, וחסין וחייליו נהרגים. סיפור זה נתפש בתודעתם של השיעים עד עצם היום הזה, ומהווה לביזיון עבורם, וכן גם לתומכיו של עלי שחשים עושק נגדו ונגד משפחתו.
- חַסַן בן עלי – אחיו הגדול של חסין שלא הביע עניין בירושת השלטון.
- עַאשוּרַאא – יום קרב זה נקרא יום העאשוראא', יום "אבל" עבור השיעים.
- השיעה – רואים את סיפורם כסאגה אחת ארוכה של קיפוח וקורבנות.
- אנשי כופה שיחקו תפקיד חשוב מאוד במרד מח'תאר
עבדאללה בן אלזביר
- בנו של זביר בן עואם – מחברי הנביא וממובילי קרב הגמל.
- קרא תגר על ח'ליפותו של יזיד
- קרב אלחרה 683 והמצור על מכה
- הכריז על עצמו ח'ליף אלטרנטיבי בחג'אז
- אחיו מצעב השתלט על עראק
- נתמך ע"י השבטים ה"צפוניים" – השבטים הדרומיים היו בסיס הכוח של השושלת האומיית.
- נוצח באופן סופי ע"י עבד אלמלכ ב-692.
בית עלי
אלחנפיה—עלי—פאטמה
‖ | | | |‖
מחמד חסן + חסין
הפתנה בעראק (מרד מח'תאר 685 – 687)
- אלכופה
- אלמֻחְ'תַאר (משבט ת'קיף) – מחליט להוביל את המרד בשמו של מחמד אבן אלחנפיה.
- אבן אלחַנַפִיַּה (=מחמד בן אלחנפיה). החליט להקים משטר של בית עלי, ומגייס בפעם הראשונה לשם מלחמות בין מוסלמים מואלי. עולה השאלה עד כמה מחמד היה מעורב במרד, אך אין תשובה לכך. המרד לא החזיק זמן רב (בערך שנתיים) אך ההשלכות היו חשובות מאוד להמשך הדרך: לשיעה, ולמהפכה העבאסית.
- מואלי – מתאסלמים מקומיים, או עבדים ושבויים שהתאסלמו. מח'תאר טובע מספר מונחים:
- אַהְל אלבַּיְת – בני משפחתו של הנביא.
- מַהְדִי – מעין משיח שעם בוא אחרית הימים, יבוא וילחם למען המוסלמים ויביא לצדק.
- כיסאניה / מֻחְ'תַארִיַּה – שמם של המורדים שירדו למחתרת כאשר המרד לא צלח. מח'תאר נוצח בסוף על ידי אחיו מצעב.
