דרמה ריאליסטית

איבסן סטרינדברג וצ'כוב: חשבו כי הם כותבים דרמה ריאליסטית. שלושת הגברים האלה שכתבו בצורה הריאליסטית, שלושתם גם כתבו בז'אנרים אידיאליסטים, מופשטים. אפשר לזהות בשלושתם, שעומדים בראשית הקנון המודרני את שני הזרמים בתוכם – ממטי/ריאליסטי, וגם רוחני.

גם הנטורליזם וגם הסימבוליזם הם גישות של מהפכה. המהפכה הייתה כנגד הבורגנות. המאה ה-19 היא תקופת התבססות הבורגנות באירופה. כל תיאטרון שנוצר היה עבור קהל של הבורגנות. בתקופה זו ראו הרבה שיקספיר ומלודרמות – כמו טלנובלות, הרבה סטראוטיפים.

המחזה העשוי היטב: בכדי להבין מה הביא איבסן לתיאטרון יש צורך להבין את מושג זה. העלילות נורא דומות אחת לשנייה, הדמויות דומות. סקריב, היה מחזאי פופולארי ביותר, אלו היו מחזות "פורמולה" – מתקיימות בתוך המשפחה הבורגנית, כל מחזה מתחיל בתוך הסלון, יש איזו הסתבכות, מגיעים לאיזה שיא ואז בא ההיפוך – מגיעים לרגע של שמחה ומתיישרים. בבית הבובות קיימת בעיה – איבסן שכח את הכלל של המחזה העשוי היטב – הוא לא מחזיר את החברה הבורגנית להתיישרות.

העבודה של מחזאי היא בסופו של דבר היא לקשור בין כל החוטים. כל חוט יגיע למקומו ויהיה סוף טוב – המחזה העשוי היטב. הדמויות הן סטריאוטיפיות. אין עומק לאף אחת מהדמויות. במבנה של המחזות האלה המחזה נפתח באקספוזיציה – נותנת רקע.

התיאטרון של אותה התקופה קיים סוג של צנזורה. איסן, סטרינדברג, מתחילים לכתוב על דברים אסורים (גילוי עריות, נשים מוכות, אמא שעוזבת את ילדיה, האם ייתכן שאימא תיתן רעל לבנה ותהרוג אותו). יכול להיות שאלו מחזות שלאו דווקא רוצים לראות אבל באותה תקופה הנושא היה שאסור היה לראות אותם.

על מנת לעלות את המחזות האלה, שלא אופשרו ע"י הצנזורה, יש תופעה שנקראת תיאטרון פרטיים, או תיאטרון המועדונים הקטנים (תופעה שנדון בה שבוע הבא). אחד הדברים המאפיינים את חיי הבורגנות היו המועדונים החברתיים – מועדונים של גברים בלבד, המון סוגים שונים המותאמים למעמדות שונים או לעיסוקים שונים. משם נפתח מועדון התיאטרון – שהיה פתוח גם לנשים.

בית הבובות היה מחזה מזעזע שכמעט ולא היה ניתן לעכל אותו. המהפכנות החברתית הספרותית – כיצד זה שונה מהמחזה העשוי היטב? ישנו סוד שמתגלה בהתחלה שמתגלה בפן אחר

 

יש פריסה רחבה ביותר של מעמד שחי בעיר והוא בשוליים כי הוא לא מיוצג. הדמויות הראשיות בכל המחזות הם בורגניות. המחזות הם עבור הבורגנות. תמיד המעמדות הפחות גבוהים של הנבל למשל הם תמיד בשוליים, לא מתייחסים אליהם. מתקיימת מהפכה חברתית ואז השוליים הופכים להיות במרכז. מרקס כותב כבר באמצע המאה ה-19 בספרו ____ על מעמד הבורגנות. הוא מבקר את הבורגנות. אומר כי כל האמצעים נמצאים אצל מעמד קטן אחד. האוכלוסייה הענייה לא מקבלת כלום. בזכות מרקס והרומן האוכלוסייה הענייה הזאת עולה לבמה.

מה שמאפיין את הרומן הוא שהוא אפיסודי, עשוי מפרקים.

את בית הבובות מעלים עד היום, הוא מחזה טוב למרות שהוא בנוי היטב (חוץ מהסוף). אחת הסיבות לכך שהוא לא עשוי רק מהעלילה. בבית הבובות מוצאים משהו מורכב. הדמות הפסיכולוגית של איבסן היא אחת החידושים. נורה היא לא אישה בובה, היא אישה עם סוד שיודעת לבדר את בעלה ולהציל אותו כשהיא צריכה אך בדרך לא קונבנציונלית לאותה תקופה. גם קרוגסטאד הוא דמות מפותחת – לא דמות נבל רגילה, הוא מנסה להציל את עצמו, הוא מתאהב ומשנה את עצמו. בכל בית הבובות יש רובד מוסרי אידאי. למעשה יש שתי עלילות מקבילות – עלילה של מעשים (מחזה עשוי היטב), יש את הדמויות, את ההסתבכות, את המכתב המאיים, ההיפוך עם המכתב המציל והתיישרות מאוד בעייתית, ההפך מהתיישרות. הקו השני – בסוף המחזה מבינים למה ההתיישרות לא פועלת, ההתיישרות שמצפים לה. ז'ורז' ברנאשו, לא אהב את איבסן ואמר "אנחנו יודעים שאם רואים אקדח במערכה הראשונה, מישהו יורה במערכה החמישית", לכל דבר יש שימוש. כאן יש משמעות כפולה, אצל איבסן האקדח משמש למשהו אחר. נורה מדברת מההתחלה על הנס שיבוא. היא מצפה לנס שטורוולד יגלה את הסוד ויקבל את זה בהבנה.

מגלים את נורה בשני מקרים כאישה – ריקוד הטרנטלה, היא אמורה לרקוד ריקוד ספרדי שיבדר את הקהל, ריקוד רושם. מה שלמעשה קורה באותו ערב הוא שהיא מנסה להוציא סימן מהרופא שהוא לקח את המכתב והציל אותה. היא רוקדת מהתלהבות ותשוקה כדי למנוע מבעלה ללכת לבדוק את הדואר. היא הופכת את הריקוד לריקוד מאוד תשוקתי ולא לפי התבנית וטורוולד מפסיק אותה. הרגע השני הוא שטורוולד מקבל את המכתב והיא מבינה שהנס שהיא חיכתה לו לא יקרה.

הריקוד שובר את הקונבנציה, נורה יוצאת מהקונבנציה. כאשר טורוולד קורא את המכתב הראשון המילים תיאטרון ותפקיד מופיעות שם. היא מבינה שהיא שיחקה איזשהו תפקיד בנישואים. הקונבנציות עד עכשיו הגדירו אותה. דרך המחזה העשוי היטב שבו היא חיה, הדמות נורה מתחילה לראות את עצמה – היא רואה שהיא לא יכולה להתלבש לבד, לרקוד איך שהיא רוצה, היא מוגדרת לפי בעלה. בסוף, דרך שני המכתבים, ודרך הקונבנציות של המחזה העשוי היטב שהיו מצפים שהיא תחזור לבעלה ותשב עם ילדיה אך היא מבינה שהיא שיחקה תפקיד שהיא לא רוצה לשחק יותר. טורוולד לא שואל אותה למה היא עשתה מה שעשתה והוא מאיים עליה שהיא לא תראה את הילדים שלה – לפי המחזה העשוי היטב היא הייתה אמורה להבין את זה ולהישאר באותו מקום שהייתה נמצאת בו עד עכשיו. היא פורצת את הקונבנציה בכך שהיא יוצאת עם מזוודה למרות שהייתה לה אפשרות להישאר. היא כאילו יצאה מהמחזה. בדיון בין טורוולד לנורה הוא דיון אינטלקטואלי. בתוך המחזה העשוי היטב יש כל הזמן דיונים מוסריים – גם עם נורה וגם עם לינדה. כשנורה פותחת את הדלת ועוזבת היא פותחת את הדלת גם לז'אנר חדש.

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים
צילום בר מצווה בשבת והשלכותיו

כל אירוע משפחתי או אישי ולמעשה כיום בכל הזדמנות אנו אוהבים להנציח כמובן כל אירוע והתרחשות, ולכן הצילום הופך למרכזי