היות והאדם הוא טוב מנעוריו אפשר לשחררו מממשלות כושלות ולתת לו לחיות בחרות (יתרה מזו, אם אלוהים ברא את האדם כיצור חברתי הרי שהוא בנה את האדם מתאים לחברה, על כן ההיקשים של הובס מוטעים מיסודם). התפיסה לפיה האדם, לולא הושחת בידי ממשלות, הינו ידיד לאדם הייתה מהפכנית ומרחיקת לכת בתפיסת המוסר, השלטון והחירות. החירות כפי שהציגו אותה בעידן שלפני הנאורות הייתה בראש ובראשונה חירות מהיצר, לא להיות משועבד לו אלא להתעלות עליו. כשאנחנו מגיעים לבנת'האם, סמית' והאצ'סון אנחנו מוצאים תפיסה מודרנית- חירות היא האפשרות לעשות מה שאני רוצה, להגשים, לספק את היצר ולא להתגבר עליו, החירות כשחרור מכפייה חיצונית, לא כשחרור מהיצר עצמו. דה מסטר הוא ריאקציונר (מבקש להשיב את הגלגלים לאחור) שטען שהעובדה שהמהפכה הצרפתית הסתיימה בטרור היא העונש של המהפכנים שחשבו שבעזרת נאורות אפשר יהיה לשנות את הטבע. כפי שאמרנו קודם, המהפכה המדעית השפיעה מאוד על מחשבת הנאורות, הראתה שאפשר להאיר את אור התבונה האנושית על חקר התבונה, ועלינו לבנות חברה ושלטון שמתאימים לטבע האנושי לאחר שאלה נחקרו. ג'וזף דה מסטר אומר שהתבצעה קפיצה מרחיקת לכת מהעובדה שהמכניקה מזיזה את הכוכבים בהרמוניה לזה שפענוח הטבע האנושי יאפשר לבנות חברה אנושית מושלמת לטבע האנושי מכיוון שבאמצע יש טבע רב מאוד- עולם הצמחים והחיות, שם שוררת אכזריות, רק החזק שורד, מי שיכול טורף את מי שחלש ממנו. לטענתו מצב זה הרבה יותר דומה לטבע האדם מאשר מסלולי הכוכבים שהיא מטאפורה מטופשת לעולם האנושי. טבע האדם כמו טבע החיות הוא דבר דיי מחריד "אינני יודע מה יש בליבו של נבל, אבל אני יודע מה יש בליבו של אדם טוב וזה מפחיד מספיק", בני האדם הם חיה מסוכנת ביותר, גם הטבע וגם ההיסטוריה האנושית מלמדים אותנו את השיעור הזה ועל כן אין שום קיום לחברה אנושית בלי שיש בה סמכות שמרסנת את הטבע הנוראי של בני האדם (יותר מרחיק לכת מהובס, שטען שיש אינטרס עצמי שניתן לחישוב). יתרה מזו, אנחנו גם סדיסטיים ואכזריים, יש בנו שמחה לאיד ותאוות נקם וצימאון דם ועל כן צריך לרסן אותנו. את התיאוריה החברתית לא צריך לבנות על חלמות שמחברים את ניוטון לכלכלה אלא על שני עקרונות ברזל התקפים לכל אורך ההיסטורי האנושית- התליין כאבן הפינה של החברה ובמקום בו יש מזבח יש תרבות. אם יש תכונה אנושית אוניברסלית זו היכולת לחוש כאב (אלוהים הפך אותנו ליצורים שחוששים מכאב כדי שאפשר יהיה לרסן אותנו על ידי איום בכאב ובמוות)- החברה צריכה להיות מסוגת לאיים על חבריה שמפרים את הסדר בעזרת התליין. למעט התליין, האמונה הדתית מסוגלת לרסן את האדם ריסון פנימי. ככל שהחברה דתית יותר כך היא זקוקה פחות לתליין. לראייה הוא הביא את המהפכה הצרפתית- היא המציאה כללים חדשים לפיהם החברה צריכה לנהוג אבל בסוף כל מי שלא נשמע למהפכנים נערף ראשו וזו הייתה היחידה לשליט את הסדר החל מהרגע שנפטרו מהכומר. הדת היא הסמכות היחידה שפועלת שלא ע"ס האלימות לבדה ומרגע שסמכותה התערערה האלימות נעשתה הרבה יותר הכרחית. הגיליוטינה כעונש פואטי למהפכנים שחשבו שאפשר לבסס את הסדר על הכללים הקרים של התבונה.
אדמונד ברק- יותר חשוב ומומלץ, פחות קודר מסמית'. אבי השמרנות המודרנית, היה מהמבקרים החרפים ביותר של המהפכה הצרפתית, ועם זאת מהבודדים בפרלמנט הבריטי שתמכו במהפכה האמריקנית. למה? ב"הרהורים על המהפכה בצרפת" ספרו משנת 1790, כשהמהפכה הייתה עוד בחיתולה, הצליח לנבא שכל זה ייגמר בגרדום (והוא צדק). הוא תקף את הטענה שהתבונה צריכה להחליף את המסורת והאמונות הטפלות. הציג את הדעה הקדומה בתור קוטב חיובי, אינדיקציה טובה יותר להתנהגות האנושית מאשר התבונה. הרעיון שאפשר לסדר את החברה האנושית לפי כללים שתכתיב לנו התבונה נראה לברק אבסודר, כי בניגוד למכניקה של עולם הטבע, העולם האנושי לא דומה לשום דבר שאפשר לנסח בכללים מתמטיים. החברה איננה אמנה חברתית, ולא חוזה ולא התאגדות משפטית. החברה היא דבר עתיק, כבד, מסתורי, מסורבל, כמו עץ עתיק שצומח עם הזמן, שורשיו עמוקים ואיננו יודעים לאן תגיע צמרתו. אי אפשר לתכנן חברה או חוקים על פי כללים רציונליים. חברה דומה לאורגניזם שמתפתח וגדל עם הזמן ובמשך שנים ארוכות שמונחה על ידי זרמים עמוקים הרבה יותר מאשר התבונה הרציונלית השטחית של סך היחידים. הם לא תמיד יודעים למה משהו הוא טוב או רע, הדברים האלה הם תולדה של הניסיון האנושי המצטבר, שעובר מדור לדור. החברה היא מצבור ענק של חוכמה אנושית, לא תמיד מודעת שעברה בכור המצרף ובמסננת של הדורות וההיסטוריה עד שהגיעה לידינו. לכל חברה אנושית יש יכולת לעורר בכל חבריה תחושת כבוד ויראה. המיסתוריות של החברה יכולה לעורר באדם יראה וכבוד אבל מעל לכל נחמה ליצורים השרירותיים שנמצאים מול הריק והמוות והאינסוף. היא מסוגלת להכיל,לרסן, להציע נחמה ולהלביש את הבריות המרעידות, המבוהלות והערומות שהן אנחנו. "המלתחה של הדימיון המוסרי". האימה האקזיטנסיאלית למול רגשות של שייכות, נאמנות, אמונות, טקסים שאפשר להתחמם לאורם. הנאורות- הפילוסופיה הקרה והעקרה של הרציונליות מוליכים את בני האדם בחורשה שבסוף שביליה מחכה הגרדום. אם כך למה הוא תמך במהפכה האמריקנית? גם הם הכריזו על מרד במלוכה, גם הם הצהירו על זכויות טבעיות נוסח ג'ון לוק והצהירו על שלטון עצמי. באמריקה החירות והשלטון העצמי הם המסורת. עד 1765 בה נזכר הכתר במושבה שלו האמריקנים שלטו בעצמם. ברק היה כמעט בודד בהגנתו על המהפכה האמריקנית, מאותן סיבות שהוא התנגד למהפכה בצרפת שניסתה לקרוע את כבלי המסורתי. האמריקנים התגייסו כדי להגן ולשמר את המסורת שלהם, את הסדר הקיים. שמרנות מאמינה באבולוציה ולא ברבולוציה, השינוי נעשה מתוך כבוד למסורת ולא מתוך בוז לה.
