אתגרים ומשברים

הם מקימים צנזורה כנסייתית. כל דבר שיוצא לאור בעולם הקתולי חייב לקבל אישור של הצנזורה הכנסייתית.

כמו כן, הם מקימים מסדר נזירות חדש הנקרא המסדר הישועי. מסדר זה הוא מסדר שייעודו להפיץ את הרעיונות הקתוליים גם בתוך העולם הקתולי ולכן הוא עוסק הרבה בחינוך. במקביל הם עוסקים בהפצת הרעיונות הקתולים באמריקה ובמזרח.

ועידת טרנטו מתכנסת  באיטליה למשך 18 הבונה את התיאולוגיה והפעילות של הכנסייה הקתולית. את רוב הדברים הכנסייה הקתולית מאשררת (פרוגטוריום, מעמדו של האפיפיור, מעמדה של מריה וכו). הם בכל זאת מבצעים בדק בית, מבטלים את שטרי המחילה. הם יוצרים מערכת מובנית להסמכת כמרים (כוהני דת). האפיפיור המכנס אותה הוא פאולוס השלישי. בוועידה זו יוצא נוסח חדש לתפילת ה"אני מאמין".

העת החדשה "אתגרים ומשברים"

הנצרות באירופה בראשית העת החדשה

  • "שלום אוגסברג (Peace of Augsburg) 1555:הסכם זה קובע כי חלקים גדולים של אירופה יתחלקו לפי הדת לפי דת השליט של האזור הספציפי. כתוצאה ממדיניות זו פרצה מלחמת 30 השנים. 1618-1638.
  • "למי השלטון לו הדת" (Cuius region, eius religo).
  • שלום ווסטפליה (Peace of Westphalia) 1648.

ז'אן קלווין (1509-1564) הוא רפורמטור העומד בראש הזרם המחמיר של הפרוטסטנטים. הוא מנסה יצור תפיסה תאוקרטית כאשר הכנסייה היא גוף שלטוני. מרכז השלטון התחיל בשוויץ.

תומאס הובס (Thomas hobbes)1588-1679: הובס היה פילוסוף אנגלי. מדגים את ניתוק אירופה מיסודותיה הדתיים וכן שינוי היחס באירופה כלפי הדת. כותב את ספרו ב-165 הנקרא "לויתן". בספרו מוצג הרעיון שהשלטון הוא בידי השליט הארצי וכי יש להחזיר את עצמנו לימי בוניפציוס השמיני שם הכל בידי הכנסייה. בתחילת ספרו  ישנו איור בו השליט מורכב מהאוכלוסייה. בשתי ידיו השליט מחזיק חרב (השלטון הארצי) ובידו השניה מחזיק את שרביט הכנסייה (השלטון השמיימי). לראשונה אנו מוצאים אמריה בה נכסי הכנסייה היא בידי האוכלוסייה הממנה את השליט.זהו מעין היפוך של התפיסה המקובלת עד כה.

 

אתגור ומשבר בעידן של רציונליזם וחילון (secularization)

למעשה הובס מכניס אותנו לעידן חילון ורציונליזם. חלק מן הזרמים העולים כעת:

  • ספקנות (Scepticism)
  • אמפריציזם
  • דאיזם (Deisem)
  • השכלה (enlightment)

מטרתם היא להחליש את מעמד הכנסייה בתוך האוכלוסיות המודרניות.

הסכם ווסטפליה שסיים את מלחמת שלושים השנים אירופה, כלל דיבור ברור על חילון קרקעות הכנסייה והעברתן לידי האזרחים-לאזור הפוליטי החילוני. מדובר על שחרור תחומים רבים כמו המדע מהכנסייה והפיכת חלק מהמנהג הדתי למשהו פרטי יותר של האינדיבידואל ופחות של המוסד הכנסייתי ושל המדינה.

 

הנצרות כ"ארץ המובטחת"

פוריטאנים (Puritians):הם הנוצרים המאפיינים את צפון אמריקה. אלו הם הפרוטסטנטים הרדיקליים האנגליים. הם קשורים בחלקם לעולם הקלוויניסטי ומסרבים להיות חלק מהכנסייה האנגליקנית. חלקם יהפכו להיות חלק מהכנסייה הפרזביטריאנית (Presbyterian).

ג'ון ווינתרופ (1649-1588): טובע את המושג  "העיר שעל ההר" (1630). City upon the Hill, אשר מייצגת את החזון שלו לקהילה הנוצרית בצפון אמריקה.

"We shall find the god of Israel among us, when ten of us shall be able to resist a thousands of our enemies".

אחד האנשים שהשפיעו של אותה נצרות אמריקאית הוא ג'ון ווסלי (1703-1791): מייסד את הזרם המתודיסטי (methodism). מסופר כי ב-1738 הוא עובר חוויה דתית גדולה ומתחיל מאז ועד מותו לנסוע הלוך חזור לאנגליה על מנת לדרוש ולהפיץ את תורתו המבוססת על חוויה דתית אישית ואינטנסיבית. הוא קובע את המושג "חסד מופלא-amazing grace" 1779. אומרים כי ווסלי נסע לא פחות מ-350,000 קילומטר בחייו כדי לשאת דרשות מול יותר מ-40,000 קהילות ברחבי אנגליה. ג'ון ניוטון כתב את המזמור amazing grace.

ההתעוררות הגדולה

אחד האנשים המשפיעים בארצות הברית (בעיקר באזור new England) לא פחות מווסלי עצמו הוא ג'ונתן אדורארדס 1703-1758. אדוארדס הוא אחד המטיפים הדתיים הגדולים ביותר באותה התקופה. הדרשה המפורסמת ביותר שלו נקראת  "חוטאים בידי אל זועם" Sinners in the hands of Angry God.  היא מדברת על מצבו הרעוע של האדם והצורך בחסד אלוהי. הוא יוצר את הדימוי כי כל אחד נמצא בתוך כפות ידיו של האל ושבכל רגע נתון, האל יכול לפתוח את ידיו והאדם יפול לתוך אש הגיהנום וכי עלינו לחיות את חיינו בידיעה הברורה הזו שעד ימינו האחרונים אנו נמצאים בידי האל הזועם. זעם האל נעצר מסיבות שאינן ברורות לנו ואנו לא יכולים אלא להתפלל, להאמין ולקוות שנישאר בתוך כפות ידיו.

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים
צילום בר מצווה בשבת והשלכותיו

כל אירוע משפחתי או אישי ולמעשה כיום בכל הזדמנות אנו אוהבים להנציח כמובן כל אירוע והתרחשות, ולכן הצילום הופך למרכזי