קידוח ניסוי הוא טכניקה של ניסוי וטעייה שבה הגיאולוג מנסה לגלות אילו מקדחים יעבדו במצב נתון. טכניקה זו משמשת כדי למנוע מהגיאולוג לבזבז זמן ומשאבים על ניסיון לקדוח עם סיביות מהסוג הלא נכון.
בתעשיית הנפט והגז, קידוח ניסוי הוא תהליך של קידוח באר מחקר כדי להעריך את הפוטנציאל של אזור מסוים.
תרגיל ניסוי מוצלח יכול לעזור לחברת חיפושים להחליט אם להמשיך או לא להמשיך בפרויקט פיתוח בקנה מידה מלא באותו אזור. ההחלטה מבוססת על התוצאות של באר חקר זו.
בתעשיית הנפט והגז, קידוח הוא תהליך של יצירת חור באדמה להפקת גז טבעי או נפט. זה יכול להיעשות עם מגוון רחב של כלים, כולל מקדחות, אסדות סיבוביות ושבר הידראולי. השימוש הראשון הידוע במונח "קידוח" היה ב-1806.
ההחלטה לקדוח באר נפט או גז נמשכת בדרך כלל בין 12-24 חודשים מהחיפוש ועד להפקה.
במהלך תקופה זו, חברה תצטרך לוודא שיש לה מספיק כסף לקידוח ולהוצאות אחרות כגון מיסים ותחזוקה על ציוד. ייתכן שחברה גם תצטרך להבטיח יותר זכויות קרקע לפני שתוכל לקדוח על קרקע נוספת.
לפני תחילת הקידוח, חברות יקבלו לרוב אישור מבעלי הקרקע באמצעות חוזי חכירה או הסכמי רכישה. הם גם זקוקים לאישורים ממשלתיים עבור כל פעילות קידוח המתרחשת באדמות ציבוריות או באזורים ימיים שבהם יש דאגות סביבתיות לגבי בתי גידול וזיהום של חיות בר.
לאחר שניתנה אישור על ידי כל הגופים הללו, חברות חייבות אז
קידוח ניסיון הוא תהליך של קידוח חור באדמה כדי לחפש נפט. את החור קודחים לעומק של כ-10-15 מטר ולאחר מכן אוטמים אותו במעטפת פלדה. התהליך חוזר על עצמו עד שנמצא שמן.
השימוש בקידוח ניסיון היה בשימוש מאז סוף המאה ה-18, כאשר נעשה בו שימוש לראשונה בפנסילבניה, ארצות הברית. מאז, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיפוש אחר מקורות חדשים של נפט וגז טבעי.
בחלק זה, נדון במה כרוך קידוח ניסוי וכיצד הוא משמש בחיפוש אחר מקורות חדשים של נפט וגז טבעי.
תהליך קידוח הניסיון הוא טכניקה המשמשת חברות נפט כדי לברר אם באזור מסוים יש מאגר נפט. זה כרוך בקידוח חור באדמה ולאחר מכן הכנסת צינור לתוך החור. צינור זה מחובר אל פני האדמה באמצעות כבלים ומכונות המשמשות לשאיבת מים לתוכו. לאחר מכן המים יזרמו במורד הצינור ויחזרו חזרה אל פני השטח. אם יש מאגר נפט מתחת, מים אלו יכילו עקבות של נפט שניתן לזהות על ידי ניתוחו.
ככל שקידוח נפט וגז הופך למאתגר יותר, קידוח ניסוי הוא טכניקה ששימשה כדי לסייע במציאת רזרבות חדשות.
קידוח ניסוי הוא טכניקה ששימשה בעבר כדי לסייע באיתור עתודות חדשות. התהליך מתחיל בבאר חקירה, המסייעת לזהות את מיקומו של מאגר הפחמימנים. לאחר שהדבר נעשה, קודחים סדרה של בארות קצרות על מנת לקבוע את גודלו וצורתו של המאגר. לאחר מכן מחברים את הבארות ליצירת תבנית באר שתשמש לייצור.
מטרת קידוח ניסוי היא לזהות את המיקום הטוב ביותר עבור באר מוצעת. תהליך הקידוח הוא יקר וגוזל זמן ולכן חשוב לוודא שהבאר תמוקם במקום עם סיכוי אופטימלי להצליח לפני שממשיכים.
השלב הראשון בקידוח ניסיון הוא בחירת אזור לחיפוש. האזור הנבחר צריך להיות בעל אינדיקציות טובות על פני השטח כמו חלחול נפט, התלקחויות גז או כיפות מלח. אם אין אינדיקציות פני השטח זמינות, ניתן להשתמש בסקרים סיסמיים כדי לזהות מיקומים פוטנציאליים עבור בארות. לאחר בחירת המיקום, המקדחים מתחילים בהקמת אסדה זמנית והפעלת סדרה של קידוחים או חורים רדודים לתוך האדמה מכיוונים שונים באתר זה. מידע זה יספק מידע רב ערך על התצורות הגיאולוגיות מתחת לאדמה ויעזור לקבוע היכן עדיף לקדוח נפט או גז
תרגיל ניסיון הוא בדיקה לקביעת תכונותיו של מאגר נפט או גז. הוא מתנהל על ידי קידוח באר לתוך האדמה, ואז ניקוב ושאיבתה.
מטרת תרגיל ניסוי היא לספק מידע על איכות המאגר, כגון חדירות ונקבוביות שלו. זה גם יכול לספק הערכה של כמה נפט או גז הוא מכיל, כמו גם כמה לחץ יידרש כדי להפיק אותם.
המידע שנאסף מבדיקה זו משמש לאחר מכן בקביעה אם זה יהיה כדאי כלכלית להפיק נפט או גז מאותו אתר מסוים.
קידוח ניסוי הוא טכניקה המשמשת בגיאופיזיקה של חקר, קידוחי נפט ודיסציפלינות קשורות אחרות כדי לחקור את תת הקרקע. זה נקרא גם "קידוח אחר מידע".
הרעיון הבסיסי של קידוח ניסוי הוא להשתמש בדגימה מבוקרת של תת הקרקע כדי לקבוע אילו שכבות סלע קיימות ועד כמה הן עבות. ניתן להשתמש במידע זה כדי להסיק את מיקומם של מרבצי נפט, גז או מינרלים.
המקרה המוקדם ביותר שתועד של קידוח ניסיון היה בשנת 1871 על ידי היינריך שלומברגר. הוא קדח חור אחד בכל פעם במאמץ למצוא נפט על רכושו ליד מולהאוס, צרפת. שלומברגר ידע שמצא שמן כשהוא יכול להריח אותו משטח חור הקידוח.
הטכניקה של שלומברגר שופרה עם הזמן על ידי שימוש בצינור פלדה במקום עץ, מה שאפשר דגימה עמוקה ומדויקת יותר. קידוח ניסוי נמצא בשימוש נרחב מאז ועד היום ככלי חקר באזורים שבהם נמצאים נתונים סיסמיים
קידוח ניסיון הוא תהליך של קידוח חור באדמה כדי לקבוע את מיקומו ועומקו של חפץ תת קרקעי. זה נעשה על מנת למנוע הפתעות, כמו באר שכבר נקדח או נחל תת קרקעי.
חור ניסיון יכול לשמש כדי למצוא את המיקום הטוב ביותר עבור באר עילי, או ניתן להשתמש בו כדי לאתר מקורות מים לשאיבה תת קרקעית. זה יכול לשמש גם כדי למצוא מאגרי נפט וגז.
קידוח ניסוי הוא באר חקר המספקת מידע על תת הקרקע, שניתן להשתמש בה כדי לקבל החלטות לגבי היכן לקדוח באר הפקה.
המידע המתקבל מבאר ניסוי משמש לעתים קרובות כדי להחליט אם לקדוח באר הפקה או לא.
חברת הקידוח עשויה להחליט שלא לקדוח אם הפוטנציאל לפחמימנים באזור נמוך מדי, אם יש דאגות סביבתיות, או אם עלות הקידוח תעלה על ההכנסות החזויות מהפקה.
קידוח ניסיון הוא תהליך של קידוח חור באזור בו קיים סיכון גבוה להיתקל במכשול תת קרקעי. תהליך זה משמש בדרך כלל חברות נפט וגז כדי להעריך את הסיכון של קידוחי הקידוח שלהן לפני שהן מקדחות.
מבוא:
קידוח ניסיון הוא תהליך של קידוח חור באזור בו קיים סיכון גבוה להיתקל במכשול תת קרקעי. התהליך יכול לשמש חברות נפט וגז כדי להעריך את הסיכונים הכרוכים בקידוחיהן לפני הקידוח. סוג זה של טכניקת חקר קיימת כבר יותר מ-100 שנים, אך מומחים טוענים שזו יכולה להיות בדרכה החוצה עקב טכנולוגיות חדשות כמו מציאות רבודה.
