במאה ה-15 יש זילות מוחלטת. מוכרים בזול שטרי מחילה לכל דורש. הדבר נהיה בעייתי מבחינה מוסרית ותיאולוגית. אין אמונה או התכוונות או מרכיבים של הדת הנוצרית. אם כן הנזיר הגרמני הצעיר (מרטין לותר) מזמין וויכוח תיאולוגי על הנושא. הוא כתב את ההזמנה בלטינית והיא יועדה לאנשי האוניברסיטה והדת.
מרטין לותר היה גרמני, בן למשפחה ממעמד בינוני. הוא נשלח על ידי אביו ללימודי משפטים ובעקבות התגלות שהוא חווה תוך כדי סערת ברקים הוא נוטש את לימודי המשפטים ולוקח על עצמו נדרי נזירות ומצטרף למנזר. אב המנזר שולח אותו לאוניברסיטה על מנת ללמוד תיאולוגיה והוא הופך לדוקטור לכתבי הקודש. תוך כדי לימודיו, הוא נחשף לכתבי הקודש ולהגות הנוצרית, בעיקר הגותו של אגוסטינוס, ואולם הוא נחשף גם לתיאולוגיה בת זמנו. הוא מוצא הרבה מאוד סטירות בין שלושת הגורמים הללו (פאולוס, אגוסטינוס והתאולוגיה בת זמנו). לכן לותר מבקש לקיים את הדיון התיאולוגי מתוך רצון לעשות רפורמה, לתקן את מה שהשתבש (בעיניו) בנצרות. בשלב זה לותר רואה את עצמו כנזיר קתולי נאמן. הוא לא מחפש לפרוץ מעבר לדת הקתולית אלא מרגיש שיש לתקן דברים.
הסיבות להצלחת קריאתו של לותר: בגלל העיתוי הספציפי שבו הדברים נשמעים, הם בעצם יוצרים מהפכה בעולם הנוצרי. הם מסיימים את ההגמוניה של הכנסייה הקתולית באירופה. זאת בשל:
- דתיות:
- השחיתות וההסתאבות בכנסייה הקתולית. יש התדרדרות מאוד גדולה בעוצמתה של הכנסייה. יש כנסייה חלשה ומובסת ולא מצליחה לעצור את מה שהקריאה של לותר מביאה. כמו כן יש ביקורת רבה על הכנסייה. אנשים צמאים לשינוי ולתחושה שניקו את מה שצריך היה לנקות בכנסייה.
- משבר האפיפיורות
- פוליטיות: ערב בחירת קיסר חדש. יש כוחות פוליטיים בגרמניה המעוניינים להחליש את האפיפיור ובני בריתו בגרמניה.
- טכנולוגיות: המצאת הדפוס. (1455 מומצא הדפוס). יש יכולת לשכפל ולהפיץ אינפורמציה, מידע וטקסטים. כך המסמך של לותר מופץ מהר מאוד ברחבי גרמניה.
בעקבות התהודה שיש למסמך זה, לותר נבהל וב-1519 הוא כותב מכתב לאפיפיור ומנסה להסביר שלא התכוון לעורר מהומה. האפיפיור לא עונה לו על המכתב וב-1520, לותר מפרסם שלושה חיבורים (שלוש מסות) שבהם הוא מפרט את עיקרי תורתו ואת התפיסה שלו על הנצרות או על איך הנצרות צריכה להיות. זהו אירוע דרמטי. רבים מן הדברים שכתב שמענו בעבר אולם שוב התזמון הוא המפתח כאן.
כתביו הם:
- "אל האצולה הנוצרית של האומה הגרמנית על שיפור מצב הנצרות"
- "על השביה הבבלית של הכנסייה"
- "על חירות האדם הנוצרי"
- לותר טוען כי צריך לבטל את הממסד הכנסייתי ואת ההיררכייה וכי צריך להשאיר רק את כוהני הדת. גם להם לא צריך להיות מעמד רוחני וגבוה מאחרים, הם רק מארגני הדת.
- ענייני הדת צריכים להיות כפופים באופן מלא למדינה. המדינה צריכה להיות אחראית על הדת והיא זו שצריכה לממן את משכורותיהם של כוהני הדת ולא צריכה להיות מערכת דתית נפרדת.
- ביטול הנזירות והאיסור על נישואי כמרים. לותר טוען כי אין שום עדות בברית החדשה לקיומה של נזירות. הנזירות היא המצאה ולכן צריך לבטל אותה. כך גם האיסור על נישואי כמרים (כמרים הם כמו כל אדם אחר ולכן אין שום סיבה שלא יתחתנו).
- ביטול פולחן הקדושים ומעמדה המיוחד של מריה
- הוא טוען כי יש לבטל את המסורת שאחרי הברית החדשה. מבחינתו הבסיס היחיד לאמונה ולפולחן הוא מה שמופיע בברית החדשה ושומדבר אחר לא צריך להיכנס לנצרות.
- ביטול הקדושה של הנוסח הלטיני של כתבי הקודש
- ביטול חמישה משבעת הסקרמנטים
- ביטול האינדולגנציות והפרוגטוריום
לותר עושה מהפכה דרמטית ובעצם מפרק ומנתץ חלקים רבים מהאמונה והפולחן הנוצרי. דבריו מקבלים תהודה עזה מסיבות רבות. האפיפיור מתעורר וב-1520, זמן קצר לאחר פרסום הטקסטים שלו, האפיפיור מוציא בולה (החלטה בעלת תוקף, צו) כנגד מרטין לותר ובו הוא קורא להחרים אותו.
ואולם, ללותר יש תומכים רבים בקרב האצולה הגרמנית והמנהיגים הגרמנים. לאלה יש אינטרס רב ברעיונותיו של לותר (אינטרנס כלכלי ראשית כל. המנזרים מחזיקים באדמות אדירות. פירוקם מרכושם והכפפת הכנסייה למדינה תיתן לשליט החילוני המון כסף). על כן יש מי שמגן על לותר ומנסה להציל אותו בכל מחיר.
ב-1521, מתכנס בעיר וורמס בית משפט כנסייתי שבו לותר מתבקש לבוא ולהציג את טיעוניו. הוא בעיקר מתבקש לחזור בו מהדברים שהוא כתב בטקסטים שלו.
לותר מסרב לחזור בו מאמרותיו ובבית המשפט נקבע שדמו מותר וכי כל מי שפוגש אותו יכול להרוג אותו בלי להיות חייב בדין בעולם הזה ובעולם הבא. עמדותיו נאסרות. כשהוא יוצא מהמשפט חוטפים אותו אביריו של פרידריך החכם (הדוכס של סקסוניה), שהיה מאוהדיו של לותר והם מחביאים אותו באחת ממצודותיו של פרידריך ושם לותר מבלה את שנותיו הבאות. הוא עוסק בעיקר בתרגום של כתבי הקודש לגרמנית. הוא הופך מריר יותר ויותר, כותב כתבי שטנה כנגד הקתולים וגם כנגד היהודים והמוסלמים. לותר מתחתן עם נזירה, נולדים להם 6 ילדים ובסופו של דבר הוא הולך לעולמו. לותר לא כותב תאולוגיה סדורה, מי שכותב את התיאולוגיה שלו הוא אדם בשם מלנכטון.