אולי כטראומה מעברנו כעבדים במצריים ועסקנו בעבודת פרך, חשובים לנו זכויותינו כעובדים, במיוחד בכל הקשור לימי העבודה ושעות העבודה והמנוחה. וברצינות, אל מול העולם הגלובלי– קפיטליסטי, הרוצה להשיג/להפיק/לייצר/למכור יותר, קמה דווקא תנועת מטולטלת נגדית המבקשת לשמור ולהגן עוד יותר על העובד ועל רווחתו וזכויותיו.
כפי שפתחנו וציינו, תמיד היה קיים מתח בין מעסיקים לעובדים. וברבות השנים, עלתה החשיבות של הסדרה ותקנות וחוקים, אשר יבטיחו היבטים שונים בתחום יחסי עובד–מעביד ויגדירו זכויות משפטיות לעובדים. נושאים כמו תנאי העסקה, שכר, חופשות, הבראה, ניצול יחסי מרות, פיטורין, אפליה ופגיעה בעבודה ועוד נוסחו כחלק מדיני עבודה מחייבים.
באופן מפתיע, דיני העבודה וסגמנט זכויות העובדים, נועדו להגן על העובדים מפני המעסיק אך לא פחות מכך, מפני עצמם. גם העובד מנסה להוכיח את עצמו, כל הזמן. זה הסטנדרט, זו הנורמה. הוא עובד קשה יותר. יותר שעות. אולי יתקדם, אולי ירוויח יותר. ההגבלות המוטלות במסגרת החוק, שומרות על האינטרסים החשובים באמת של העובד.
מה מכיל חוק שעות עבודה ומנוחה?
חוק שעות עבודה ומנוחה עוסק במספר סוגיות בתחום. אלא שעולם העבודה משתנה כל העת. מגמות חדשות, מקצועות חדשים שנפתחים, מאפיינים ייחודיים של סוגי עבודה היברידיים ועוד, משפיעים כמובן גם על החוק וגם על הפסיקה. לכן מומלץ להתעדכן תמיד בנושא תחום תעסוקה וזכויות עובדים ובעת הצורך, להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
הנה כמה נקודות וסוגיות מרכזיות בחוק שעות עבודה ומנוחה:
שעות העבודה. על פי העדכון האחרון בחוק, שבוע עבודה מחושב על פי בסיס של 42 שעות שבועיות. כך למשל, במקום עבודה הפועל רק 5 ימים בשבוע, מספר השעות היומיות שעל העובד לעבוד, יעמוד על 8 שעות ו-36 דק' (8.6 שעות). מספר זה אינו כולל את ההפסקות (עליהן נדון בהמשך), אלא אם כן סוכם אחרת בין העובד למעביד.
שעות העבודה ביום. כאמור, שעות העבודה במקום עבודה בן 5 ימים יהיו 8.6 שעות ביום (יש חישובים לימים קצרים וימים אחרונים בשבוע, אך לא נדון בהם כאן, מפאת קוצר היריעה). אין הדבר אומר שהעובד לא יכול לעבוד יותר ושהמעסיק לא יכול לבקש יותר.
כל פרק זמן נוסף, מעבר ל– 8.6 שעות, ייחשב כ'שעות נוספות'. יחד עם זאת, עדיין יהיה אסור לחצות את רף המקסימום של 12 שעות עבודה ביום ברצף ושסך השעות הנוספות בשבוע, לא יחצה את גבול 12 השעות במצטבר.
תשלום על שעות נוספות. התשלום על השעות הנוספות יהיה מוגדל. החוק קובע, כי בשתי השעות הנוספות בכל יום, יקבל העובד תוספת של 25% על השכר הרגיל. החל מהשעה הנוספת השלישית בכל יום, הוא יקבל תוספת של 50%.
ימי מנוחה. חוק שעות עבודה ומנוחה גם מבקש להבטיח כי אדם יהיה זכאי ל-36 שעות שבועיות של מנוחה מהעבודה. שעות אלו חייבות להיות ברצף. ימי המנוחה נקבעים לפי דתו של האדם: יהודים בערב שישי ושבת, נוצרים בשבת וראשון וכו'. בכל מקרה, חל איסור על המעביד להכריח אדם שלא רוצה בכך, לוותר ולעבוד גם בימי המנוחה. אם העובד יסכים או שיש צורך דחוף בכך (למשל רופאים), הוא יתוגמל ב-50% נוספים מערך השכר לשעה הרגיל.
הפסקות. בכל יום עבודה בן 8.6 שעות, רשאי העובד לצאת להפסקה בת 45 דקות כאשר לפחות 30 מהדקות צריכות להיות בהפסקה רציפה אחת. המעסיק אינו מחויב לשלם על שעות ההפסקה, אולם אז, הוא אינו רשאי לדרוש מהעובד להישאר בשטח המפעל, בזמן ההפסקה.
לסיכומם של דברים יש לדעת, כי לחוק שעות העבודה פנים רבות ומומלץ להסתייע ביעוץ משפטי בעת הצורך. חשוב גם לזכור, כי עבור עובדים רבים, עומדת זכותם של הסכמי עבודה קיבוציים או הסכמים אישיים. בכל מקרה, אלו יהיו חייבים להיות מיטיבים אף יותר מחוק שעות עבודה ומנוחה.
