גרמניה מתפצלת בין נסיכים שתומכים בלותר ומבקשים ליישם את תורתו אצלם לבין כאלה שהינם קתולים. ב-1529, קבוצה של נסיכים מתומכיו של לותר מגישים מכתב מחאה בגרמנית (protest) לקיסר על יחסו ללותר. ברגע זה נולדים הפרוטסטנטים.
ז'אן קלווין (1564-1509)
ז'אן קלווין היה צרפתי, עורך דין במקצועו וקתולי בהשכלתו. הוא משתכנע מעמדותיו של לותר ומפחד לרדיפה בשל אמונותיו הלא-קתוליות הוא עוזב את צרפת ומגיע לשוויץ. על מנת להבין את ההבדלים בין שוויץ לגרמניה בשנים אלה, עלינו להבין את המצב הפוליטי במדינות אלה באותו הזמן. גרמניה בשנים אלה מחולקת למדינות קטנות בתוכה, מה שמוביל לריבוי שליטים. בצרפת ישנו מלך אחד שהולך ומתחזק (זוהי מלוכה ריכוזית מאוד). בשוויץ, ישנה חלוקה שבבסיסה עומדות "ערי מדינה" כאשר בכל עיר ישנה מועצה המנהלת את ענייני העיר.
זמן קצר לאחר שלותר מתחיל את פעילותו, אדם בשם אולריך צווינגלי מתחיל לבצע רפורמה בציריך (הוא כוהן דת קתולי). הוא מפשיט את הכנסיות מכל הקישוטים, הפסלים והאיקונות. הוא בעצם פועל לשינוי הפולחן הדתי בציריך. הכנסייה הקתולית נרעשת מהמעשים. מועצת העיר של העיר מציעה לעשות מעין "דיבייט" בין נציג האפיפיור לאולריך ולאחריו אנשי הכנסייה יבחרו באיזה גישה דתית לבחור. לאחר הדיון העיר בוחרת בצוונגלי. בעקבות ציריך, ערים מרכזיות נוספות בשוויץ עוברות תהליך של רפורמה, בעקבות החלטה של מועצ העיר הספציפית בעניין.
קלווין בורח מצרפת (יש התנגדות גדולה מאוד לדעותיו של לותר בצרפת) ומגיע לשוויץ, לעיר ג'נבה (דוברת צרפתית). ג'נבה עברה את הרפורמה, ומנהל הפולחן בג'נבה מזמין את קלווין להצטרף אליו. קלווין משתלט על החיים הדתיים בג'נבה ויוצר בג'נבה מעין תאוקרטיה (שלטון דתי-טרור דתי) שנובע מהתאולוגיה של לותר. קלווין קובע כי בג'נבה יהיה אורך חיים דתי שינוהל על ידי גוף שנקרא "קונסיסטוריום". גוף זה כלל קבוצה של כוהני דת ובחירים ממועצת העיר המנהלים אותה. קבוצה זו אחראית על חיי המוסר, הדת והפנאי בחייהם של האזרחים. מוקם מערך הלשנות, בו האנשים מתבקשים להלשין על קרוביהם וקרובי המשפחה שלהם שנחשדים בהתנהגות לא מוסרית. מי שנמצא אשם בהתנהגות לא מוסרית מגורש מהעיר. נאסר כל בילוי פומבי, נסגרים כל בתי המרזח, התאטראות וכו'. נאסר על נשים להתאפר, לשיר בפומבי ולהתגנדר. שאר הערים שעברו רפורמה נעשו גם הן "קלוויניסטיות".
ב-1536 קלווין כותב את ספרו "יסודות הדת הנוצרית", בו הוא פורש תאולוגיה סדורה וקשה מאוד. רעיונותיו של קלווין מתפשטים מחוץ לשוויצריה. דרום שוויץ נותרת קתולית ואילו הצפון הופך קלוויניסטי. גם בגרמניה הצפון הופך לותרני והדרום נשאר קתולי. סקוטלנד הופכת למדינה קלווינסטית. בצרפת יש מיעוט גדול של קלווינסטים הנקראים הוגנוטים. מאחר והם הופכים לקבוצה משמעותית בצרפת, ב-1572 בלילה שבין ה-23 ל-24 באוגוסט, ביוזמת המלכה מריה דה מדיצ'י מתקיים טווח נורא בהוגנוטים. פליטי ההוגנוטים בורחים מצרפת ומגיעים לדרום אפריקה. לילה זה נקרא "ליל ברתולומאוס הקדוש". (בימי הביניים היה מקובל לציין את היום בשנה לפי הקדוש שצויין באותו היום).
הזרם הפרוטסטני השלישי החשוב באירופה (אחרי הלותרנים, הקלוויניסטים) הוא האנגליקנים. הנרי ה-8 (1547-1491) הוא מלך אנגליה. הוא מלך קתולי אדוק מאוד בדתו. ב-1521 הוא מפרסם חיבור בשם "בזכות שבעת הסקרמנטים"-חיבור אנטי לותרני מובהק. הוא מקבל מהכנסייה את התואר "מגן האמונה". להנרי בעיות אחרות. הוא מלך משושלת חדשה מבית יודו. זוהי שושלת שעולה לשלטון אחרי מאבק קשה מאוד עם בית אצולה אחר (לנקיסטר). מלחמה זאת בין שני בתי האצולה ("מלחמת השושנים"), גרמה לחוסר יציבות משמעותי באנגליה וגם רוששה את אוצר המדינה. הנרי הוא קתולי טוב אך זקוק לשני דברים-ליציבות ולכסף. הנרי נשוי לקתרינה מאראגון (מספרד) שהיא בתם של המלכים פרדיננד ואיזבלה. הקיסר קארל החמישי הוא אחיינה. קתרינה היא קתולית אדוקה מאוד והאפיפיור באותם שנים (קלמנס ה-7) נתון לחסותו של אחיינה של קתרינה-הקיסר. לזוג יש בת אחת ששמה מרי ואין להם בנים. הנרי יודע שאם ימות ללא יורש, המלחמות על שושלת המלוכה שהיו לפני עלייתו יחזרו מחדש ולכן הוא זקוק לבן יורש. מאחר והנרי קתולי אסור לו להתגרש. הנרי הולך לאפיפיור על מנת שיבטל את הנישואין. לשם ביטול יש להוכיח כי משהו בנישואין היה פגום מלכתחילה. הקיסר אינו מוכן לאשר את ביטול הנישואין. בחצרו של הנרי ה-8 ישנם לא מעט מבין יועציו שנחשפו לתורתו של לותר, שנחשפו לרעיונות של הפרוטסטנטים. יש בחצר המלוכה האנגלית רוחות חדשות. יועצים אלה מייעצים להנרי לנתק עצמו מרומא מבחינה דתית. כלומר, לנתק את הכנסייה באנגליה מההיררכיה שעל פיה בראש הפירמידה עומד האפיפיור.
