הרחבת לסת עליונה – כל השיטות

הלסת העליונה צריכה להיות מעט רחבה יותר מהלסת התחתונה ולמעשה עליה לחבוק את הלסת התחתונה מכל הכיוונים. זהו המצב התקין והאופטימלי של הלסתות, אם האיזון מופר ביחס בין הלסת העליונה ללסת התחתונה הסגירה אינה תקינה ויש לכך השלכת רבות, כולל פגיעה במראה האסתטי של פני המטופל. בדרך כלל האיזון בין הלסת העליונה לתחתונה מופר עקב היצרות של הלסת העליונה והטיפול המומלץ הוא הרחבת לסת עליונה, ויש כמה שיטות וטכניקות לטיפול בבעיה זו.

כאמור, הלסת העליונה במצב תקין צריכה להיות רחבה מהלסת התחתונה, אך לפעמים יש מצב של סגר צלבי, כלומר סגר הפוך, לכן גם השיניים התחתונות בולטות יותר מהשיניים העליונות. הקשת העליונה הצרה נובעת בדרך כלל ממבנה של לסת עליונה צרה או חיך צר, בגלל גנטיקה או הפרעה תפקודית אחרת כמו בעיית נשימה. אם הלסת העליונה צרה בהשוואה לתחתונה סגירת הפה לא תקינה, לפעמים הסגירה נוטה לצד אחד באופן קבוע, ובמשך הזמן נוצר עיוות של הפנים ואצל ילדים גדילת הלסתות היא אינה סימטרית.

באיזה גיל ניתן לבצע הרחבת לסת עליונה ומתי הכי מומלץ?

כדי להרחיב את הקשת העליונה יש שתי טכניקות מרכזיות לתיקון הבעיה, כאשר הרחבה דנטלית מתאימה בעיקר למבוגרים והרחבת החיך הנקראת הרחבה סקלטלית מתאימה בעיקר לילדים שטרם סיימו את תקופת הגדילה.

בביקורת אצל רופא שיניים מוחה ניתן לאבחן בקלות לסת עליונה צרה, וחשוב לטפל בבעיה הגיל מוקדם אחרת הילדים עלולים לסגור את הלסת עם סטייה קבועה לצד ובמשך הזמן נגרם עיוות ומראה אסימטרי של פני הילד. לכן, המומחים ממליצים לבצע הרבה של הלסת העליונה בגיל מוקדם, בדרך כלל כבר בגיל 7 או 8 שנים.

יש לציין כי ככל שגילו של הילד המטופל צעיר יותר, כך השפעת הטיפול על הלסת טובה ומשמעותית יותר. ברוב המקרים מבצעים את הרחבת הלסת העליונה אצל ילדים באמצעות מכשיר אורתודונטי ייעודי, ובהתאם לצורך משלבים הליכים כירורגיים. אם מאבחנים בפיו של הילד גם בעיית צפיפות שיניים גדולה הגורמת לבליטה של הלסת, רופא המומחה יקטין את מספר השיניים ויבצע עקירות כחלק מההכנה לטיפול של יישור שיניים. ללא עקירת שיניים כחלק מההכנות ליישור שיני הילד, הטיפול ליישור שיניו עשוי להחמיר את בליטת הלסת.

שיטות שונות להרחבת לסת עליונה

הרחבה מהירה של החך – טכניקה יעילה להרחבת לסת עליונה המיועדת לילדים. הטיפול מתאים למצבים שבהם יש לסת עליונה צרה וההרחבה נעשית על ידי מכשיר ייעודי המודבק לשיניים, התקן מרחיב את הלסת באמצעות הפעלת לחץ רצוף, הטיפול מומלץ לפני בקיעתן של השיניים הקבועות והיווצרות צפיפות השיניים. הטיפול מחייב התאמות סדירות של המתקן, וכך מבטיחים את הרחבת הלסת העליונה ושיפור המנשך.

הרחבה דנטלית – הטיפול משנה את הטיית השיניים העליונות ופותר את בעייר הסגר הצלבי ההפוך, ללא צורך בהרחבה סקלטלית של העצם. את ההרחבה הדנטלית מבצעים לרוב אצל מבוגרים, הטיפול כולל יישור שיניים פנימי או טכניקה אחר כמו סמכים או קשתיות שקופות, ולרוב האורתודנט מתקין גומיות בין הלסתות לצורך מתיחת השיניים העליונות לתחתונות.

הליך כירורגי – במקרים מורכבים יחסית הרופא ימליץ על ניתוח להתאמת קשתות השיניים בשילוב מכשירים אורתודנטיים לתיקון הסגר.