רקע היסטורי

רכבת בבאר שבע

באר שבע היא העיר היחידה שהוקמה על ידי התורכים בארץ במשך 400 שנות שלטון האימפריה העות'מנית.  בנייתה של העיר העתיקה בבאר-שבע החלה בסוף המאה ה-19, בתקופת השלטון התורכי כעיר מחוז מרכזית המשתרעת על כ-600 דונם. תחנת הרכבת התורכית, הוקמה מתוך צורך צבאי של השלטון העות'מאני.  מראשית ימי התחנה, באר שבע חוברה לקו הרכבות הבינלאומי "הרכבת החיג'אזית" בפרויקט תחבורתי בן 165 ק"מ בתכנונו של מהנדס הרכבות הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר (פאשה). סמוך לתחנה הוקם מגדל המים, שנועד לספק מים לקטרי הקיטור. הקו החל בדמשק שבסוריה והגיע עד אל-מדינה שבחיג'אז (כיום- חלק מערב הסעודית).

המבנים ההיסטוריים בתחנה התורכית

תחנת הרכבת בבאר שבע הייתה אחת מחמש תחנות הרכבת העיקריות בארץ. במתחם היו מספר מבנים שמתוכם נשתמרו עד היום שלושה:

בית הנתיבות- הבניין המרכזי בתחנה, שימש כמשרדי הנהלת הרכבת וקופות למכירת כרטיסים. על המבנה נקבעו לוחות אבן עם הכתובת "ביר אל סבע" (באר שבע) בערבית. 

בית המנהל- מבנה דו-קומתי, שימש כמעונו של מנהל התחנה ומשפחתו.

מבנה קטן נוסף- שימש כפי הנראה כמחסן ציוד במתחם. 

ציר מרכזי בתחבורת הרכבות

המסילה לבאר שבע נחנכה בטקס חגיגי ביום 1.3.1915  בהשתתפות אורחים ונכבדים רבים.  העיתונות העברית בארץ התייחסה לחנוכת הקו כמאורע חשוב ביותר.  הרכבת שימשה את התורכים במשך שנתיים כעורק אספקה לנשק, תחמושת וציוד לחילות הצבא העות'מאני בדרום.  ביום 31 באוקטובר 1917 נכבשה באר שבע בידי הכוחות הבריטים וחיילי גדוד הפרשים מאוסטרליה ומניו זילנד.  הבריטים החלו להניח מסילת-ברזל נוספת בדרום: קו באר שבע - רפיח הבריטי, שנחנך רשמית ב- 8.5.1918 והרחיב את פעילות הרכבת לתחנות יפו, ירושלים, ניצנה, רפיח ומשם למצרים. 

מסילה רבת פסים

המסילה מרפיח נסללה ברוחב של 143.5 ס"מ, ואילו רוחב המסילה התורכית היה בן 105 ס"מ.  כדי שגם קרונות תורכיים יוכלו לנוע בקו זה, הוסיפו הבריטים בין הפסים פס שלישי וכך נוצר מצב ייחודי ומעניין בתולדות הרכבות בעולם:  על מסילה בת 3 פסים נעות רכבות משני סוגי ייצור שונים וברוחב שונה.

 

פעילות קו הרכבת והמתחם

הרכבת פעלה עד לשנת 1927 בעיקר ביום ד'- הוא יום השוק בבאר שבע. בית הנתיבות עבר שיפוץ יסודי, ומתחילת שנות ה- 40 שימש כמעונם הרשמי של המושלים הבריטים. לאחר "מבצע משה" לשחרור באר שבע בשנת 1948, עבר הבניין לשמש לצרכים אזרחיים שונים:  מקום מושבה של יחידת המודיעין של צה"ל 8200, מרכז לאמנות חזותית ובו סדנת הדפס לנייר ובית ספר שדה של החברה להגנת הטבע.    

תום עידן הקיטור וכניסת קטרי הדיזל

בשנת 1956 מדינת ישראל חנכה את קו הרכבת המחודש לבאר שבע בתוואי ובמיקום חדש. על הקו דוהר קטר קיטור שמספרו 70414.  קטר מספר 70414 היה אחד מ-24 קטרים מדגם זה שנמכרו לרכבת המנדט בתום מלחמת העולם השנייה.  הקטר סיים את פעילותו לקראת שנת 1959, עם כניסת קטרי הדיזל לרכבת ישראל. המשורר חיים חפר כתב את שיר הקטר המפורסם שבוצע על ידי אריק לביא, העוסק בנושא החלפת קטרי הקיטור בקטרי דיזל.

70414- סיפורו של קטר

קטר 70414 היה חלק מסדרה של כ-850 קטרים שיוצרו בבריטניה למטרות אזרחיות וצבאיות בשנות ה-30 ובתחילת שנות ה-40.  מדובר בקטר מסוג StanierF8 בריטי, זהה לקטר מספר 70414 שפעל בדרום הארץ בשנות ה-50. כיום נותרו בעולם שלושה עשר קטרי קיטור מסוג זה.  בין הקטרים שנשלחו לתורכיה דרך תעלת סואץ ומול חופי ישראל, היה גם הקטר שהובא לבאר-שבע בחורף 2012 במבצע חשאי. הקטר הובא על ידי עיריית ב"ש ורכבת ישראל משלושה בריטים, חובבי רכבות נלהבים שגילו בעלי עניין מיוחד בשימור רכבות בריטיות. הקטר עבר שימור ושיחזור ובסופו של דבר נראה כמו קטר 70414 המקורי, משנות החמישים.

קטר הקיטור הממוקם במתחם התחנה המחודש, הפך לסמל שמבטא את התקופות השונות בעיר באר- שבע. מתחם הקטר 70414 מספר את הסיפור כולו: סיפור תורכי, בריטי וישראלי.

מתחם הקטר כיום

בשנים האחרונות מתחם תחנת הרכבת התורכית עבר תהליך חידוש ופיתוח וכיום מהווה מתחם תרבות, פנאי ובילוי ייחודי בעיר העתיקה בבאר שבע.
האתר נגיש באופן מלא למבקרים בעלי מוגבלות. 

מה במתחם?

* סיורים מודרכים

* גלריה לתערוכות מתחלפות (בית הנתיבות)

* מיני מוזיאון אינטראקטיבי של רכבת ישראל (בית המנהל),

* מזנון ועמדת קפה,

* קרונות אותנטיים,

* קטר קיטור מקורי  

ועוד...

 

 

אפיק פרסום בניית אתרים